קלוד קוד: לבנות במאמץ נמוך ולבדוק בגבוה, בלי לשבור את ה-cache

רוב האנשים בוחרים רמת מאמץ פעם אחת בתחילת הסשן ולא נוגעים בה יותר. לפעמים העלו אותה ל-high “ליתר ביטחון”, ולפעמים השאירו את ברירת המחדל. בשני המקרים אותה רמה חלה גם על כתיבת הקוד וגם על הבדיקה שלו.

Thariq Shihipar מאנתרופיק פרסם ב-25 בספטמבר 2026 ניתוח של מה רמת המאמץ עושה בפועל, על סמך ריצות פנימיות של Terminal-Bench 3.0 ועל סמך ניסויים משלו. המסקנה שלו פשוטה: מאמץ גבוה קונה בעיקר בדיקה, ולא חשיבה חכמה יותר. מזה נגזרת לולאת העבודה שהוא ממליץ עליה.

הכלל: מממשים במאמץ נמוך, ומריצים את הבדיקה במאמץ גבוה. על אופוס 5.5 המעבר בין השניים באמצע הסשן כבר לא עולה לכם בקריאה מחדש של כל השיחה.

מה מאמץ גבוה קונה בפועל?

הנתון המעניין בפוסט הוא לא אחוז ההצלחה אלא סוג הכישלון. אנתרופיק מיינה כל ניסיון כושל של פייבל 5.1 לפי הסיבה, בשתי רמות קיצון: 370 ניסיונות ב-low ו-370 ב-max. מספר הניסיונות שעברו עלה מ-140 ל-214. מה שקרה בתוך הכישלונות מלמד יותר, כי שתי משפחות הכישלון זזו בקצב שונה מאוד:

• פספוס של מקרה קצה: ירד מ-59 ל-24, יותר מחצי. בתוכו, באג שהבדיקות לא תפסו ירד מ-40 ל-14
• החלטה שגויה: ירדה רק מ-133 ל-107. וכאן מסתתרת השורה החשובה: ניסיונות שבחרו בפרשנות שגויה של המשימה עלו מ-25 ל-47

זה הלקח. מאמץ גבוה מצוין בלמצוא את מה שפוספס, ופחות טוב בלתקן כיוון שגוי. כשקלוד בוחר גישה לא נכונה, מאמץ נוסף עלול פשוט לממש אותה ביסודיות רבה יותר. את הסיווג עשה מודל שופט, ואנתרופיק עצמה מציינת שהוא משוער. אבל הכיוון ברור, וגם המחיר: חציון הטוקנים לניסיון עלה מ-73 אלף ל-222 אלף.

גם התחום משנה. באבטחה ובחומרה, שבהם מקרי הקצה הם כל הסיפור, הקפיצה של פייבל 5.1 בין מאמץ נמוך לגבוה הייתה מהחדות ביותר: 64% ל-87% באבטחה, ו-34% ל-75% בחומרה. במשימות תפעוליות, שבהן צריך בעיקר לעקוב אחרי כללים, אחוז ההצלחה נשאר נמוך גם למעלה: 12% ל-22%.

איך נראית הלולאה?

זה הדפוס ש-Thariq מתאר לעבודה רגילה על פיצ’ר חדש:

1. נותנים לקלוד מפרט, ומבקשים שיראיין אתכם על הפרטים שחסרים בו
2. מממשים במאמץ נמוך
3. בודקים שהוא תפס את הכיוון, וממשיכים לחזור על השלב הזה במאמץ נמוך לפי הצורך
4. מאמתים ובודקים במאמץ גבוה

הסדר הזה עונה ישירות על הנתון מלמעלה. הראיון והסקירה הם מה שמגן מפני פרשנות שגויה, ומאמץ לא יעשה את זה בשבילכם. את הבדיקה העמוקה, שבה מאמץ כן משתלם, דוחים לסוף, כשכבר ברור שהגישה נכונה.

ההסבר שלו לבחירה ב-low בשלב המימוש מעשי: ככל שהמאמץ גבוה יותר, קלוד מקבל יותר החלטות בשמכם. במאמץ נמוך הוא עוצר מוקדם עם נקודת פתיחה, ואתם נשארים בלולאה.

למה זה כבר לא עולה ב-cache?

עד לאחרונה הייתה ללולאה הזאת עלות נסתרת. רמת המאמץ היא חלק ממפתח ה-cache, ולכן כל מעבר באמצע סשן גרם לבקשה הבאה לקרוא את כל ההיסטוריה מחדש, בלי לקבל שום דבר מה-cache. בשיחה ארוכה זה מורגש במכסה.

לפי תיעוד ה-cache של קלוד קוד, על אופוס 5.5 ופייבל 5.1, עם מפתח API או מנוי קלוד, שינוי מאמץ שומר על ה-cache. קלוד קוד גם מחיל את הרמה החדשה בלי לבקש אישור. על שאר המודלים הכלל הישן עדיין בתוקף: לכל רמה cache משלה, וכל עוד ה-cache חם קלוד קוד מבקש לאשר את השינוי.

במעבר עצמו אין שום דבר מיוחד:

/effort low
/effort high

לפי תיעוד הגדרות המודל, אפשר להריץ את הפקודה גם בזמן שקלוד עובד, והרמה החדשה חלה מהבקשה הבאה באותו תור. ‎/effort auto‎ מחזיר לברירת המחדל של המודל, שבאופוס 5.5 היא medium.

ואם קראתם אצלנו אחרת: עד לאחרונה זה היה נכון לפייבל 5.1 בלבד, וכך כתבנו בשלושה תיקוני cache בפייבל 5.1 ובהחלפת מודל באמצע שיחה. על אופוס 5.5 זה כבר לא המצב.

איפה זה עדיין שובר את ה-cache?

השמירה על ה-cache לא חלה בחמישה מצבים, לפי אותו עמוד תיעוד:

• ב-Amazon Bedrock: המעבר עדיין מפיל את ה-cache
• ב-Agent Platform של גוגל קלאוד
• דרך Claude apps gateway
• כשמוגדר ‎CLAUDE_CODE_DISABLE_EXPERIMENTAL_BETAS‎, גם אם הגדרתם אותו מסיבה אחרת לגמרי
• בארגון עם תצורת HIPAA

מי שעובד באחד מאלה נשאר עם העצה הישנה: בוחרים רמה בתחילת הסשן. את הלולאה אפשר עדיין להריץ, רק כשני סשנים נפרדים: אחד למימוש ואחד לבדיקה.

ממה כדאי להיזהר?

המספרים בפוסט מגיעים מריצות פנימיות, חמישה ניסיונות לכל משימה, ובחלק מהן בלי גישה לאינטרנט. בפייבל 5.1 הן רצו גם בלי מנגנוני הבטיחות של הייצור. אנתרופיק כותבת במפורש שהן לא יתאימו לטבלת הדירוג הציבורית, ולכן כדאי להתייחס אליהן ככיוון ולא כהבטחה לפרויקט שלכם.

ו-low לא מתאים לכל שלב מימוש. בטיפ על כוונון מאמץ ראינו שפייבל 5.1 ב-low נוטה לענות מהזיכרון במקום לחפש. משימה שתלויה בתיעוד עדכני היא לא משימה ל-low, גם כשהיא נראית פשוטה.

שורה תחתונה

רמת מאמץ היא לא הגדרה לסשן, אלא כפתור לכל שלב במשימה. בונים נמוך כדי להישאר בלולאה ולתפוס גישה שגויה מוקדם, ומעלים רק כשמגיעים לבדיקה, כי שם מאמץ באמת משתלם. על אופוס 5.5, ברוב הסביבות, המעבר הזה חינמי מבחינת ה-cache.

מה כל רמה עושה ומתי מחליפים מודל במקום מאמץ: מודל ורמת מאמץ בקלוד קוד. הסולם המלא לאופוס 5.5: המדריך לאופוס 5.5. ומתי הכישלון הוא בכלל רשלנות: קלוד התרשל? העלו מאמץ.

המקורות לכל מה שכתוב כאן: הפוסט של Thariq Shihipar, תיעוד ה-cache של קלוד קוד ו-תיעוד הגדרות המודל.