קלוד אופוס 5.5: המדריך המלא לשימוש נכון, עם דוגמאות מהשטח

ארבעה ימים אחרי ההשקה, יש כבר שני סוגי מקורות על איך עובדים עם אופוס 5.5. הראשון הוא התיעוד של Anthropic, שקיבל עמוד הנחיות פרומפט ייעודי למודל. השני הוא מאות פוסטים של אנשים שנתנו לו משימה, הלכו לישון, וצילמו מה חיכה להם בבוקר.

המדריך הזה מחבר את שניהם: מה אומר התיעוד, מה עבד בפועל למי שבנו איתו סרטונים, משחקים וסוכנים שרצים לילה שלם, ואיפה הביקורות המוקדמות מצביעות על חולשה. על המודל עצמו, על מה שזז בתמחור ועל המדדים כבר כתבנו בהודעת ההשקה. כאן העניין הוא איך מפיקים ממנו את המקסימום.

אופוס 5.5 בשפה פשוטה

אם לא כתבתם שורת קוד בחייכם, הנה מה שצריך לדעת לפני הכול. לקלוד יש ארבעה מודלים, וכל אחד הוא עובד אחר: הייקו מהיר וזול, סונט הוא המקצוען היומיומי, ופייבל הוא המומחה שקוראים לו למשימות ענק. אופוס 5.5 יושב קרוב לראש: חזק מספיק כמעט לכל דבר, ומהיר מספיק לעבודה של כל יום. לכן הוא ברירת המחדל של קלוד קוד בכל המסלולים, ובאתר ובאפליקציה בוחרים בו בבורר המודלים שליד תיבת ההקלדה.

Haiku 4.5 דור קודם

Haiku 5.5 מהיר וזול

Sonnet 5 דור קודם

Sonnet 5.5 מאוזן

Opus 4.8 דור קודם

Opus 5 דור קודם

Opus 5.5 ברירת המחדל בקלוד קוד

Fable 5 דור קודם

Fable 5.1 מודל הדגל

מהיר וחסכוני יכולת מרבית

מה שמייחד אותו הוא הסבלנות. הוא עובד שעות על משימה אחת בלי שתצטרכו להחזיק לו את היד, וכמעט כל הדוגמאות בעמוד הזה, סרטונים, משחקים וכלי לימוד, נולדו מפרומפט אחד ומשעות של עבודה עצמאית. החלק על ה-API בסוף העמוד מיועד למפתחים. כל השאר לכולם.

מה השתנה באופן העבודה, ולא רק במדדים?

שלושה דברים השתנו בדרך שבה כדאי לעבוד איתו, עוד לפני שנוגעים בשום הגדרה:

• הוא תמיד חושב: את החשיבה אי אפשר לכבות, לא בקלוד קוד ולא ב-API. מכוונים רק את העומק שלה, דרך רמת המאמץ. לכן הוראות כמו “תחשוב טוב” או “צעד אחר צעד”, שעזרו לדורות קודמים, מיותרות עכשיו, ולפי התיעוד רק מעכבות את תחילת התשובה
• הוא נפתח נמוך יותר: ברירת המאמץ היא medium, רמה אחת מתחת לאופוס 5. לפי Anthropic, ב-medium הוא משתווה לאופוס 5 ב-high או עובר אותו
• הוא עובד יותר זמן על כל פרומפט: לפי נתוני שימוש ש-Anthropic פרסמה יומיים אחרי ההשקה, קלוד עובד פי 3.3 יותר זמן על כל פרומפט, עם 68% פחות עצירות באמצע

השינוי השלישי הוא המשמעותי ביותר, כי הוא משנה את השאלה עצמה. עם מודלים קודמים השאלה הייתה איך לפרק משימה לצעדים קטנים מספיק כדי שהמודל יעמוד בהם. עם אופוס 5.5 השאלה היא איך מגדירים משימה שלמה כך שהוא יידע מתי היא גמורה, ומתי לעצור ולשאול.

איזו רמת מאמץ לבחור?

רמת המאמץ היא הכפתור שמשפיע ביותר על התוצאה ועל המכסה, והיא גם הכפתור שרוב האנשים לא נוגעים בו. הנה הסולם, כפי שהוא מתגבש מהתיעוד, מהבלוג של Anthropic ומהמשתמשים הכבדים:

רמה	מתי	מה לצפות
low	שינויים מכניים, החלת דפוס מוכר, סקיצות, וסוכני-משנה שמחפשים מידע	קריאות כלים מעטות וקצרות. מתאים כשאתם בלולאה ומכוונים כל צעד
medium	עבודה יומיומית מוגדרת היטב: פיצ’ר, תיקון, מסמך	ברירת המחדל, ונקודת הפתיחה הנכונה כמעט תמיד
high	כש-medium נתקע, באג עם מקרי קצה, קוד אבטחה	חשיבה עמוקה יותר, לא רחבה יותר
xhigh	משימות שרצות לבד יותר מחצי שעה	כך רצו רוב האנימציות המפורטות שבהמשך העמוד
max	משימה קשה שמוסרים מקצה לקצה, חיפוש חולשות אבטחה	לשיחה הנוכחית בלבד, ובבדיקות מוקדמות נטה לחשוב יתר על המידה

Thariq, מצוות קלוד קוד, סיכם את זה בתמונה אחת שהתפשטה מהר:

Thariq @trq212 טיפ

הוא משתמש ב-low הרבה יותר ממה שמצפים, דווקא כשהוא רוצה להישאר בלולאה, ושומר את max כמעט רק למצבים שבהם הוא לא רוצה לתת שום קלט, או לחיפוש חולשות אבטחה. בשרשור המלא שלו הוא מוסיף תובנה ששווה לזכור: מאמץ גבוה עוזר בעיקר כשיש מקרי קצה נסתרים, והוא לא יציל גישה שגויה. לכן הדפוס שהוא ממליץ עליו הוא לבנות על low ולוודא על high.

מחליפים רמה מתוך קלוד קוד. ‎/effort‎ לבד פותח מחוון, עם שם רמה הוא קובע ישירות, ו-auto מחזיר לברירת המחדל של המודל:

/effort
/effort high
/effort auto

שתי אזהרות על max, כי הוא נשמע כמו הבחירה הבטוחה ולא תמיד מתנהג ככה. Simon Willison הריץ עליו את מבחן הפליקן הקבוע שלו, וברמת max המודל חשב עד שחרג מתקרת הפלט, ונעצר באמצע כתיבת ה-SVG אחרי כמעט עשרים דקות. ו-CodeRabbit, שבדקה אותו על סקירת קוד, מצאה ש-max אמנם תפס יותר באגים במקרים הקשים, אבל עם דיוק נמוך יותר, כלומר יותר הערות שאינן באג אמיתי. ברמה הרגילה הדיוק היה הגבוה ביותר.

הכלל שחוזר גם בתיעוד וגם אצל המשתמשים הכבדים: מעלים מאמץ לפני שמחליפים מודל. לפייבל 5.1 עוברים רק כשאופוס 5.5 ב-xhigh נתקע באותה בעיה פעמיים. הפירוט: אופוס מול פייבל.

ומה עם ה-cache? לפי Lydia Hallie מ-Anthropic, מגרסה 2.1.280 החלפת מאמץ באמצע סשן בקלוד קוד כבר לא שוברת את ה-cache. הבלוג הרשמי על עלות משימה מסייג שבפלטפורמות הענן היא עדיין שוברת אותו. ויש עוד פרט אחד שמבלבל הרבה אנשים: רמת מאמץ שנשמרה בהגדרות משתמש ישנות אינה חלה על אופוס 5.5, ולכן מי שבטוח שהוא עובד על high עשוי לגלות שהוא על medium. ההסבר המלא בהודעת ההשקה, ושני הכפתורים יחד במודל ורמת מאמץ.

איך כותבים פרומפט שמתאים לו?

ביום ההשקה פרסם חשבון המפתחים של קלוד שלושה טיפים לסשן הראשון, והם תמצית טובה של עמוד ההנחיות הרשמי:

ClaudeDevs @ClaudeDevs רשמי

מוסרים משימה שלמה ומגדירים מה זה “גמור” ומתי לעצור לבדיקה. מוותרים על “תחשוב טוב”, כי הוא תמיד חושב קודם. ואחרי ריצה ארוכה, בודקים מה הוא צריך כדי להמשיך. הפוסט מקשר למדריך המלא של Anthropic, שממנו נלקחו חלק מהדוגמאות למטה.

מוסרים משימה שלמה, ומגדירים “גמור”

זה ההבדל הגדול ביותר מול העבודה עם מודלים קודמים. במקום לתת צעד, לחכות, ולתת את הצעד הבא, כותבים את המשימה כולה ואת תנאי הסיום שלה:

תעביר את כל הקריאות ל-API הישן ללקוח החדש שב-src/api/client.ts.
"גמור" פירושו: אף endpoint כבר לא משתמש בלקוח הישן, וכל חבילת הבדיקות עוברת.
תעצור ותשאל רק לפני פעולה הרסנית או לפני שינוי בסכמת בסיס הנתונים.

השורה השלישית חשובה כמו הראשונה. כללי עצירה שחוזרים בכל סשן שמים ב-CLAUDE.md, כדי שלא תצטרכו לכתוב אותם כל פעם. איך בונים קובץ כזה: המדריך ל-CLAUDE.md.

מוחקים את “תחשוב טוב”

הוראות תהליך שנכתבו למודלים קודמים עושות עכשיו נזק שקט: הן מעכבות את התשובה, ולפעמים גורמות לחשיבה כפולה. ב-API זה אפילו חמור יותר, כי בקשה מהמודל לכתוב את שרשרת המחשבה שלו עלולה להיחסם בקטגוריית סירוב חדשה בשם reasoning_extraction.

מי שיש לו CLAUDE.md, skills או פקודות שנכתבו בעידן אופוס 4 יכול לתת לקלוד קוד לנקות אותם: ‎/doctor prompt-audit‎ מסמן הוראות שנכתבו למודלים ישנים ומציע תיקון. הפירוט: בדיקת הפרומפטים ב-doctor.

בודקים מה הוא צריך, ומה הוא לא וידא

כשריצה ארוכה נגמרת, הדבר הראשון שקוראים הוא מה המודל צריך מכם, לא מה הוא עשה. והתיעוד מוסיף הבחנה שחוסכת אכזבות: הודעת טקסט בסוף ריצה היא דיווח, לא הוכחה שהמשימה גמורה. שתי שורות ששווה להוסיף לכל בקשה שהתוצאה שלה חשובה:

סמן במפורש כל דבר שלא הצלחת לוודא בעצמך.
בסקירת קוד: רשום רק בעיות שמצדיקות חסימה של המיזוג.

איך מריצים משימה ארוכה בלי להשגיח עליה?

כאן ההבדל מהדורות הקודמים בולט ביותר. בין הלקוחות שמצוטטים בהודעת ההשקה, Stripe מדווחת על תריסר סשנים שביצעו rebase ל-40 בקשות מיזוג מוערמות, וכולן עברו את בדיקות ה-CI. Clio מדווחת על ריצה של יותר מ-18 שעות בלי השגחה, שדרשה מעט מאוד תיקונים. שלושה דברים משותפים לריצות שהצליחו:

• רשימת משימות בקובץ: קובץ TASKS.md שהמודל מסמן בו התקדמות. אם הריצה נקטעת, הרשימה היא נקודת ההמשך, לא הזיכרון שלכם
• סוכני-משנה במקביל: בביקורות, בהגירות ובכל עבודה שמתפרקת לחלקים עצמאיים. בהודעת ההשקה מצוין שהוא מאציל לסוכני-משנה “הרבה יותר טוב” מקודמיו. איך זה עובד: סוכני-משנה
• דרך לבדוק את עצמו: בדיקות שרצות, בילד שעובר, או כלי שמראה לו את התוצאה. בלי זה, הוא יסיים עם דיווח משכנע על משהו שלא עובד

הדוגמה המרשימה ביותר מהשבוע הראשון מגיעה מבוריס צ’רני, שמוביל את קלוד קוד:

1:41

Boris Cherny @bcherny סוכן

הוא נתן לאופוס 5.5 לבצע אימות פורמלי של Claude Agent SDK בשפת ההוכחות Lean, ושני פרומפטים קצרים הולידו 16 בקשות מיזוג שמתקנות באגים ותנאי מרוץ. השיטה, שהוא פירט בהמשך השרשור: קלוד ממדל את החלק המסובך בקוד, מוצא דוגמה נגדית, משחזר אותה על הקוד האמיתי, ורק אז מתקן. שימו לב לשורה שבצילום: קלוד עצמו מציין שחלק מההוכחות עדיין אינן תואמות כמה הרצות אמיתיות, ומבקש להתייחס אליהן כזמניות. זה בדיוק “סמן מה לא וידאת” בפעולה.

וכאן גם הצד המסוכן. בדיון על ההשקה ב-Hacker News חזרה התלונה שהמודל “להוט הרבה יותר לשנות דברים בלי לשאול”, ובסיכום התגובות של Zvi Mowshowitz מופיעים דיווחים על שרת בדיקות שקרס ועל אפליקציות רצות שנסגרו באמצע. מודל שעובד שעות לבד צריך גבולות שהוא לא יכול לחצות, לא רק בקשה מנומסת: ארגז חול בקלוד קוד, והנקודה העיוורת של המצב האוטומטי.

וידאו מפרומפט: מה באמת קורה שם?

זה החלק שמציף את הפיד, ושווה להבין אותו נכון: אופוס 5.5 לא מייצר וידאו. הוא מייצר טקסט וקוד בלבד. כל סרטון “שנוצר מפרומפט” שנבדק לצורך המדריך הזה הוא תוכנה שהמודל כתב, תוכנה שמציירת כל פריים כפונקציה של הזמן. דפדפן אוטומטי או Blender מצלמים את הפריימים, ffmpeg מחבר אותם, והמודל מסתכל על פריימים לדוגמה ומתקן:

בפועל יש חמש דרכים נפוצות, מהפשוטה למורכבת:

• קובץ HTML אחד: Canvas או WebGL לתמונה ו-Web Audio לסאונד, בלי שום קובץ חיצוני. זה הדפוס הוויראלי ביותר, והוא מהיר: אחד היוצרים דיווח על סרט של 78 שניות בכ-45 דקות
• p5.js עם מברשות מצוירות: המאגר ClaudeAnimationBase נותן למודל ערכה לסרטים מצוירים ביד, כולל מדריך אנימציה שהמודל קורא לפני שהוא מתחיל
• Remotion: וידאו כפרויקט React, לסרטים ארוכים ומובנים
• HyperFrames: קוד פתוח של HeyGen, שבנוי במיוחד לסוכנים וכולל skills מוכנים לסרטון השקה, להסבר ולמושן גרפיקס
• Blender: דרך סקריפטים בפייתון או חיבור MCP, לסצנות תלת-ממד

להתחלה מהירה עם Remotion, אלה הפקודות מהתיעוד שלהם. אחרי npm run dev פותחים טרמינל שני ומריצים בו claude:

npx create-video --yes --blank my-video
cd my-video
npm install
npx remotion skills add
npm run dev

ול-HyperFrames (דורש Node 22 ומעלה ו-FFmpeg):

npx skills add heygen-com/hyperframes

שבע הדוגמאות שכדאי לראות

כל הפוסטים כאן כוללים וידאו, וכדי לצפות בו לוחצים על הצילום או על הקישור. נפתח בדוגמה שהגדירה את השבוע, עם שני מיליון צפיות:

2:22

donald @donaldjewkes וידאו

הוא הכתיב לקלוד פרומפט במשך חמש דקות, קלוד עבד 12 שעות, והוא התעורר לקליפ מוזיקלי גמור. את הפרומפט המלא פרסם בתגובה, ומה שבולט בו הוא שהוא לא מפרט טכני: זה בריף יצירתי פתוח, עם חופש מלא, אישור לחפש השראה ברשת, גישה ל-skills מקומיים ולשירותים חיצוניים לסאונד ולדמויות, ובקשה מפורשת לגיליון סגנון עקבי. לפי המאגר של הפרויקט, המודל כתב לעצמו מדריך אנימציה והריץ סוכני-משנה במקביל, אחד לכל פרק. ואם הכתבה לפרומפט נשמעת לכם כמו גימיק: למה שווה להכתיב פרומפטים.

3:00

Chubby @kimmonismus וידאו

סרט של שלוש דקות על תולדות הבינה המלאכותית, כולו קוד בקלוד קוד: כ-7,400 שורות React ב-Remotion, כל תמונה מצוירת ב-SVG וב-Canvas, קריינות ממודל דיבור בקוד פתוח, ופסקול שסונתז בפייתון. לפי הדיווח שלו, זה לקח כשעה וכ-7% מהמכסה השבועית שלו.

8:39

Deedy @deedydas וידאו

סרטון הסבר של שמונה דקות על מאמר מחקר, בסגנון 3Blue1Brown. הפרט המעניין הוא מה שהוא לא אמר למודל: לפי התגובה שלו, קלוד בחר בעצמו ב-Manim לאנימציה, במודל דיבור קטן לקריינות וב-ffmpeg לחיבור. כשהמטרה ברורה, אין צורך לבחור לו את הכלים.

5:01

Winter @WinterArc2125 וידאו

סרט של חמש דקות על קרב אוסטרליץ, עם שטח מנתוני לוויין אמיתיים ומיקום שמש מדויק היסטורית. בפרומפט, שפורסם בתגובה, שלושה מהלכים ששווה להעתיק: לבקש מחקר לפני שמתחילים, לצרף ציורים של הקרב “כהשראה ולא כסגנון מחייב”, ולכתוב במפורש מה לא רוצים: שזה לא ירגיש כמו אינפוגרפיקה.

0:15

Stephan Livera @stephanlivera מושן

שואוריל של 15 שניות ברמת מאמץ max, מפרומפט של שורה אחת שמבקש מהמודל להראות איזה מעצב מושן מעולה הוא, “כאילו זה השואוריל שלך לקורות חיים”. המסגור הזה, שנותן למודל תפקיד ורף איכות במקום רשימת דרישות, הועתק מאז על ידי עשרות אנשים.

0:14

zero @twoclipping מושן

הקצה השני של הסקאלה: מושן דיזיין של ממשק שמשנה צורה, “כולו קוד, אפס After Effects”, עם תבנית פרומפט שפורסמה במלואה ונשמרה יותר מכל פוסט אחר שמצאנו. זו ההפך הגמור מבריף פתוח: היא אוסרת במפורש אפקטים כמו גלואו והתפוצצויות חלקיקים, מסנכרנת כל תנועה לקצב של 120 BPM, דורשת שכל פריים יהיה פונקציה טהורה של הזמן, ומבקשת לרנדר פריים בדיקה אחד לכל פעימה לפני הרינדור המלא.

0:11

Majid Manzarpour @majidmanzarpour פיקסל-ארט

קוסם בפיקסל-ארט מונפש, כולו קוד, עם פרומפט מפורט שפורסם בתגובה: קנבס לוגי קבוע, פלטה של כ-24 צבעים, איסור על גרדיאנטים וטשטוש, מכונת מצבים לתנועות הקוסם, וסעיף נפרד שמגדיר את רף האיכות. אם הבריף הפתוח של donald הוא דרך אחת לעבוד, זו הדרך השנייה: לנעול את החוזה הטכני, ולהשאיר למודל את האמנות.

מה עובד בסרטונים, לפי מי שעשו אותם

• סטוריבורד לפני קוד: כמעט כל הפרויקטים הטובים מתחילים בקובץ תכנון שהמודל כותב, ומשמש גם לתדרוך סוכני-משנה שעובדים על סצנות במקביל
• כל פריים הוא פונקציה של הזמן: מספרים אקראיים עם זרע קבוע ובלי שעון אמיתי. ככה הרינדור עקבי, ואפשר לרנדר מחדש סצנה אחת בלי לשבור את השאר
• תנו לו עיניים: גיליון פריימים כל חצי שנייה, שהמודל פותח כתמונה ומתקן לפיו. במקרה בוחן מתועד היטב של סרט מצויר, כך נתפסו אותיות הפוכות ותווית שיצאה מהמסך. ואת הסאונד, שאותו הוא לא יכול לשמוע, הוא בודק כמספרים וכתמונה של גל הקול
• קול ומוזיקה בנפרד: מודל דיבור או מוזיקה ייעודי, או סינתזה בקוד
• מאמץ גבוה לסצנות מפורטות: כל סרטוני הדוגמה של ClaudeAnimationBase רצו ב-xhigh, והיוצר מדווח שרמת המאמץ משפיעה ישירות על כמה עשירה הסצנה
• צפו לסבב שני: גם בפרויקטים המרשימים ביותר, סבב תיקונים שני הוא הנורמה

ומילת זהירות אחת. בדיון על שירות שמייצר סרטוני השקה עם אופוס 5.5, אחד המגיבים ב-Hacker News תיאר את התוצאות כ”כמעט נטולות תוכן”. הסרטונים נראים מלוטשים, וזה בדיוק הסיכון: אף סרטון הסבר שנבדק לא דיווח על בדיקת עובדות. הליטוש של המודל לא מחליף את הבדיקה שלכם.

גרפיקה, עיצוב ומשחקים

אותו עיקרון, בלי ציר זמן: המודל כותב קוד שמצייר. ארבע דוגמאות שמראות את הטווח:

Jake Eaton @jkeatn גרפיקה

Jake Eaton מ-Anthropic ביקש מהמודלים לצייר במשך כמה חודשים, ואופוס 5.5 הוא הראשון שהרשים אותו בחיקוי סגנונות. כל תמונה כאן היא תוכנת פייתון שמציירת פיקסל אחר פיקסל, בלי מודל תמונות ובלי תוכנת ציור מוכנה: כ-7,500 שורות קוד שמחקות טכניקות של מכחול.

0:32

Ryan Sael @RyanSael אפליקציה

הוא ביקש מאופוס 5.5 להסביר איך פוקוס של מצלמה עובד, דרך מעבדת עדשות אינטראקטיבית. אחרי שעה ו-26 דקות מפרומפט אחד, יצאה סימולציה שבה מסובבים את טבעת הפוקוס ורואים את העדשות זזות ומזיזות את מישור החדות בסצנה. היא חיה ואפשר לשחק בה: lens.lab.sael.net. זו הדוגמה הטובה ביותר לשימוש שקל לפספס: לא “תבנה לי אתר”, אלא “תסביר לי משהו דרך כלי שאפשר לגעת בו”.

1:00

edwin @edwinarbus משחק

משחק בהשראת מנגנון אנטיקיתרה, בקובץ HTML יחיד של כ-3 מגה-בייט: כל הגרפיקה והסאונד פרוצדורליים ב-Three.js, כולל אלפי דגים ועשרות אלפי עלי דשא. הוא פרסם אותו כ-artifact של קלוד שאפשר לשחק בו ישירות מהדפדפן. על artifacts בכלל: המדריך ל-artifacts.

0:22

Alex Albert @alexalbert__ תלת-ממד

Alex Albert מ-Anthropic הראה קליימיישן, אנימציה בסגנון פלסטלינה, שאופוס 5.5 יצר כשהוא מפעיל את Blender מפרומפט אחד, מתוך קלוד באתר ולא מהטרמינל. כלומר גם בלי להתקין שום דבר, עבודת תלת-ממד כבר נגישה.

איך מבקשים עיצוב שלא נראה כמו כל עיצוב אחר של AI

כאן עמוד ההנחיות הרשמי אומר משהו שכדאי לקרוא פעמיים: הוראה כללית כמו “תימנע ממראה גנרי של AI” בעיקר מחליפה ברירת מחדל אחת באחרת. מה שעובד הוא למנות את הדפוסים הספציפיים שלא רוצים. הדוגמה שבתיעוד עצמו אוסרת רקע קרם או אוף-וויט, מילות הדגשה נטויות בכותרות, תוויות ממוספרות בסגנון 01/02/03, תוויות בגופן מונוספייס וכפתורים בצורת גלולה. משם ממשיכים לסבב הבא עם רשימה מעודכנת.

שלושה דברים נוספים שמשפרים את התוצאה:

• תכנון לפני קוד: ה-plugin הרשמי frontend-design של Anthropic מחייב קודם תוכנית עיצוב קצרה (כמה צבעים, גופנים, שלד של העמוד), בדיקה שלה מול הבריף, ורק אז קוד
• עיניים: מודל שרואה את מה שבנה מתקן את עצמו. הדרך המקובלת היא שרת MCP של Playwright, שנותן לו דפדפן לצלם בו את התוצאה:

claude mcp add playwright -- npx @playwright/mcp@latest

• תמונת ייחוס: הקריאה של צילומי מסך, גרפים ודיאגרמות השתפרה משמעותית בדור הזה, כך שצילום של עיצוב שאהבתם שווה יותר מפסקת תיאור

ומי שמעדיפים לעבוד על קנבס ולא בקוד: מאז 16 בספטמבר Claude Design נפתח ישירות בתוך השיחה, בלי לעבור למוצר נפרד. הפירוט: המדריך ל-Claude Design.

מה נבנה מאז?

שלושה שבועות אחרי ההשקה, הפיד כבר לא מלא רק בסרטוני הדגמה. ארבע דוגמאות מאוקטובר מראות לאן העבודה עם אופוס 5.5 זזה: ממשחקים לילדים ועד כלים שמתקנים את החולשות שלו.

1:25

Min Choi @minchoi משחק

תוכנית למשחק רובלוקס על סקווישיז, הצעצועים שהבנות במשפחה אוהבות, נמסרה לאופוס 5.5 לפני השינה. בבוקר חיכה עולם של כ-11,000 חלקים, ושבוע של שיפורים יחד עם הילדות הפך אותו למשחק חי ברובלוקס בשם Hunt A Squishy. זו הדוגמה הטובה ביותר שמצאנו למה שהורה בלי רקע בפיתוח משחקים יכול לעשות היום.

1:29

Belt @bletDemonJH משחק

משחק רובלוקס שלם מפרומפט אחד: עיצוב, מודלים, מפה, ממשק, קוד, ואפילו התמונות הממוזערות לחנות המשחקים. רובלוקס התגלה כאחד המקומות שבהם אופוס 5.5 חזק במיוחד, כי כל מה שיש בו בנוי מקוד.

0:22

Leon Lin @LexnLin סאונד

הסרטונים שאופוס 5.5 מייצר נראים מצוין ונשמעים פחות טוב, כי המודל לא שומע. הכלי earshot נותן לסוכני קוד “אוזניים”: הם מאזינים לסאונד, שופטים אותו ומייצרים אפקטים, וכל צליל בסרטון נוצר בקוד. זה ההמשך הטבעי לטיפ “תנו לו עיניים” שלמעלה.

1:38

Nick Conn @nicceasy מוצר

סרט מוצר לפטיפון Braun PS550, בלי לפתוח את Blender, דרך skill פרטי בשם ‎/3d-product‎: אופוס עשה הכול, מהשרטוט התלת-ממדי ועד הסאונד. זה הדפוס ששווה לאמץ: תהליך שעבד פעם אחת הופך ל-skill, ומשם כל מוצר חדש הוא פרומפט אחד. איך בונים skill: המדריך ל-skills.

איפה הוא עדיין חלש?

החלק הזה חשוב לא פחות מהדוגמאות, כי הפיד מראה רק את מה שהצליח. אלה החולשות שחוזרות אצל כמה בודקים בלתי תלויים:

• כתיבה צפופה שקוברת את העיקר: הבודקים של Every ספרו 37 עד 39 משפטים במקום שבו 21 היו מספיקים, ואיתן מוליק כתב שבעיית השפה הדחוסה עדיין שם. הפתרון המעשי: לבקש את השורה התחתונה ראשונה, או להזיז אותה לראש בעצמכם
• צריכת טוקנים במשימות פתוחות: משחק גולף מפרומפט יחיד רץ שעה ו-52 דקות, ואחד הבודקים שרף את כל המכסה השבועית. Artificial Analysis מדדה פי שלושה בערך יותר טוקני פלט מהחציון בהרצת המדד שלה, ובמבחן Blender מול אסטרה אופוס הוציא פי שלושה וחצי יותר טוקני פלט, וסיים זול יותר רק בזכות המחיר הנמוך לטוקן
• סייבר וביולוגיה: עבודה על דרייברים, מערכות משובצות ואסמבלי מנותבת לאופוס 4.8, וחוקרים דיווחו על שאלת מעבדה לגיטימית לגמרי שנחסמה. ארגונים במדעי החיים יכולים להגיש בקשה לתוכנית אימות ייעודית. איך הניתוב עובד ואיך מכבים אותו: קלוד מחליף מודל באמצע השיחה
• שקט ארוך: PartForge השאירה את ג’מיני פלאש כברירת המחדל שלה, בין השאר כי אופוס שותק זמן רב בזמן שהוא עובד, והממשק מרגיש תקוע
• באגים של מקביליות: בבדיקה של Sonar, בעיות החומרה החמורות ירדו בחדות, אבל באגים של מקביליות עלו ב-44%. מי שנותן לו לכתוב קוד מקבילי, שיריץ ניתוח סטטי ב-CI

ובהשוואה ישירה: לעריכת טקסט והסברים, חלק מהבודקים מעדיפים את GPT-6 אסטרה. ההשוואה המלאה בקלוד מול GPT-6.

איך לא לשרוף את המכסה?

רוב התלונות על מכסה שנגמרת מהר מתחלקות לשלושה: מאמץ גבוה מהנדרש, משימה בלי הגדרת סיום, ו-cache שנשבר שוב ושוב. הכללים שעולים מהבלוג הרשמי על עלות משימה:

• medium כברירת מחדל, ו-low לסוכני-משנה שמחפשים מידע. Anthropic אף ממליצה לתת חיפושים למודלים קטנים, ולא לתת להם לכתוב קוד
• מגדירים הכול בתחילת הסשן ולא נוגעים: מודל, מאמץ, מצב מהיר וחיבורי MCP. כל אחד מהם, כשמשנים אותו באמצע, עלול לשבור את ה-cache ולגרום לעיבוד מחדש של כל השיחה
• CLAUDE.md קצר, פחות מ-200 שורות. הוא נטען בכל בקשה
• צוותי סוכנים שווים את זה רק כשצריך אותם: לפי Anthropic הם צורכים בערך פי שבעה טוקנים
• מודדים: ‎/usage‎ מראה לאן הלכה המכסה, לפני שמנחשים

התקרות עצמן, ואיך הן מתאפסות: מגבלות השימוש בקלוד קוד. ואיך נראה החשבון של סשן אחד: כמה עולה סשן בקלוד קוד.

ולמי שבונה על ה-API?

המעבר מאופוס 5 אינו רק החלפת מזהה ל-claude-opus-5-5. חמישה דברים שיפילו בקשות, או ישתיקו אותן, אם לא מטפלים בהם:

• אי אפשר לכבות חשיבה: budget_tokens או חשיבה כבויה מחזירים שגיאה. משמיטים את השדה או שולחים adaptive, ומכוונים דרך effort
• אין כפיית כלי: tool_choice מסוג any או tool נדחה. עוברים ל-auto עם strict, או כותבים בפרומפט מתי הכלי רלוונטי
• היסטוריה שרק מתווספת: עריכה של הודעות קודמות או של פרומפט המערכת לפני בלוק חשיבה מחזירה שגיאה, בחשבונות שנפתחו מסוף אוגוסט 2026
• עדכוני התקדמות נעלמים: טקסט בין קריאות כלים מגיע עכשיו בתוך בלוקי חשיבה ריקים, אלא אם מגדירים display כ-summarized או updates
• פרמטרי דגימה: ערך לא ברירת מחדל ל-temperature, top_p או top_k נדחה, וכך גם מילוי מוקדם של תשובת המודל

ולמשימות סוכן, התיעוד ממליץ על max_tokens גבוה, עד 128 אלף. את רוב ההגירה אפשר לתת לקלוד קוד לבצע בעצמו:

/claude-api migrate this project to claude-opus-5-5

הפירוט המלא של שוברי התאימות: הודעת ההשקה.

שורה תחתונה

אופוס 5.5 מבקש מכם לעבוד פחות, לא יותר: פחות הוראות תהליך, פחות פירוק לצעדים, פחות החלפות מודל. מה שהוא כן צריך הוא שלושה דברים שאף מודל לא ינחש לבד: הגדרה של מתי המשימה גמורה, דרך לבדוק את התוצאה בעצמו, ורמת מאמץ שמתאימה למשימה ולא לחרדה.

כל הדוגמאות הבולטות מהשבוע הראשון בנויות לפי אותו דפוס. קליפ של 12 שעות עבודה, אימות פורמלי שהוליד 16 תיקונים, מעבדת עדשות מפרומפט אחד: בריף טוב, עיניים, וזמן. וההבדל בין מי שמקבל תוצאה כזאת למי שמקבל דיווח משכנע על משהו שבור הוא כמעט תמיד הלולאה של הבדיקה, לא הפרומפט הראשון.

ושלושת המודלים האחרים של קלוד, כל אחד עם מדריך באותו מבנה: פייבל 5.1 למשימות הענק, סונט 5.5 לעבודה היומיומית, והייקו 5.5 לעבודה בכמויות.

עוד לא עובדים עם קלוד קוד? מדריך ההתקנה בעברית לוקח עשר דקות. ורוצים את הטיפים הבאים לפני שהם מגיעים לפיד? ערכת ההתחלה שולחת אותם למייל.

המקורות: הודעת ההשקה, הנחיות הפרומפט לאופוס 5.5, מה חדש באופוס 5.5, רמות מאמץ, המדריך הרשמי לשימוש, כמה עולה משימה, סשנים ארוכים יותר, תיעוד בחירת המודל, Simon Willison, Every, Zvi Mowshowitz, CodeRabbit, Sonar, PartForge, Artificial Analysis, הדיון ב-Hacker News, ClaudeAnimationBase, Remotion וHyperFrames.